הרשמה   | כניסה
Russian
המוצרים שלנו:



מצב המים בישראל: מחלות, זיהומים ומחסור חמור
"בריאות" ליאורה אהרון 
22.03.06

מדוע בישראל, הסובלת ממחסור חמור ביותר במים, אין מדידות אמיתיות של איכות המים, ואין מדדים הבוחנים כמה אנשים מתים בישראל ממחלות המועברות במים מזוהמים? לרגל יום המים הבינלאומי. בימים אלו מטרידה את המדינה שפעת העופות, למרות שלשמחתנו אף אדם עדיין לא חלה בה. האם יש בישראל נתונים על מספר האנשים שחלו או מתו כתוצאה ממחלות המועברות במים מזוהמים? התשובה המוכרת לצערנו: אין.

     חזרה ל->

על פי החלטה של האו"ם מ- 1992, מדי שנה ב-22 במרץ מציינים ברחבי העולם את יום המים הבינלאומי. אונסקו שיזמה את יום המים הבינלאומי מזמינה את המדינות החברות באו"ם ביום זה, לציין את היום כפי שמתאים לכל מדינה.

מדדי האו"ם קובעים שבישראל יש מחסור חמור במים. על פי הגדרת הארגון, הקו האדום של מחסור במים הוא 500 מטרים מעוקבים בשנה לאדם. בישראל מקורות המים יכולים לספק רק 200 קוב בשנה, 40% בלבד מהכמות שהאו"ם מגדיר כמחסור במים.

ארגון הבריאות העולמי מעריך ש-80% ממקרי המחלה בעולם נובעים ממחלות המועברות דרך מים, וכי בכל זמן נתון, כמחצית מהאנשים במדינות המתפתחות סובלים ממחלות הקשורות למים או לסניטציה לקויים. אלה גורמים למותם של חמישה מיליון בני אדם בשנה.

איך נציין בישראל את היום הזה? האפשרות הטבעית היא לצאת אל הנחלים, אבל כדאי גם להיזהר, כי בישראל מרבית הנחלים מזרימים מי ביוב. הישראלי המטייל, המחפש בגליל מסלול לטיול עם זרימת מים ופריחת אביב לטיול השבת, מגיע פעמים רבות לקניון בית הכרם (נחל שגור), אלא שבמקום נחל רענן הוא יפגוש זרימות אחרות לגמרי.

ערוץ הנחל נראה מזוהם לחלוטין וצחנה עולה ממנו, והלב נצבט על הקניון המרהיב ששפכים גולמיים זורמים בו. המטיילים עומדים תוהים והמומים כיצד קרה הדבר שמקום מדהים כזה הפך מלוכלך ומצחין. מנגנון ציבורי עצום, המחלק בתוכו את האחריות למים ולנחלים בישראל, כשל בתפקידו למנוע את התדרדרות מצב הנחל הזה ורבים אחרים: המשרד לאיכות הסביבה; משרד הבריאות; רשות הטבע והגנים; הרשות המקומית "אל שאגור" המאחדת את כפרי בקעת בית הכרם: נציבות המים; מנהלת הביוב הארצי...ועוד רבים.

נתיב השפכים בנחלים מוביל אותנו גם אל נחל כזיב, אחרון הנחלים בצפון, שעד לא מזמן נחשב נקי. רשימת הבעיות כאן ארוכה: מתקן הטיפול בבית ג`אן לא עובד ושפכים גולמיים של יישוב זה נשפכים לנחל. כך גם ממאגר חורפיש, זורמים השפכים הישר לנחל. שפכים ובוצה של חזיריות מעילייה והפרות הרועות במתחם שמורת הר מירון גורמים למפגע כפול ומכופל: זיהום הנחל בהפרשות, חשש לזיהום מי התהום, ובונוס: גידור לא ידידותי למטיילים בשמורת הטבע. התוצאה העגומה היא שמקור המים המרכזי באזור, עין זיו אינו ראוי לשתיה זה כמה חודשים בגלל זיהום בחנקות, שהן רק הסמן של זיהום המים בשפכים. מזהמים אחרים אינם נבדקים כי הם בכלל לא נמצאים בתקן הישראלי. אלפי קוב של מים שאינם עומדים בתקן כבר נשפכו בחודשים האחרונים. העלות? מאות אלפי שקלים כבר עכשיו ובעתיד- מי יודע.

מי כשל בסיפור נחל כזיב ונחלי הביוב האחרים? כאשר מחפשים אחראים, נעלמים כל בעלי התפקידים. נשאלת השאלה מדוע במדינה הסובלת ממחסור כה חמור במים, אין מדידות אמיתיות של האיכות? כמה אנשים מתים בישראל ממחלות המועברות על-ידי המים?

כדי שלא נפגש עם מצבים המוכרים ממדינות המוגדרות "העולם השלישי" יש לפעול. זו הזדמנות לקרוא לרשויות לפעול בכל דרך כדי למנוע הידרדרות נוספת במצב הנחלים וזיהום מי השתיה של ישראל. את העתיד הזה, שבמקומות מסויימים הוא כבר הווה, אפשר וצריך למנוע.
 
אם אתם לא יכולים לוותר על מים מינרלים, כדאי שתדעו: לדעת מהנדסת בכירה במשרד הבריאות שתיית מים בבקבוקים היא "אופנה" שאין לה יתרונות בריאותיים או תזונתיים. כמו כן היא מזהירה כי מים מינרלים עלולים להכיל יותר זיהומים, הם מפוקחים פחות, ועלולים להכיל תוצרי לוואי של פלסטיק, שמסכנים את בריאותנו.

במשרד הבריאות מתגאים ובצדק באיכות מי השתייה בישראל. הדו"ח השנתי האחרון מצא כי רק בשמונה רשויות מקומיות התגלו זיהומים במי השתייה, וזאת מהסיבה שבישראל נערכות עשרות אלפי בדיקות בשנה לאיכות מי השתייה וכי באופן כללי ישנו "שיפור מתמשך באיכות מי השתיה.

אבל באופן רשמי משרד הבריאות לא אמר מילה רעה בנוגע לשתיית מים מינרליים בבקבוקים. לכן מפתיעה עמדתה של מהנדסת בכירה במשרד הבריאות שקובעת כי לא רק שמי ברז בריאים לשתיה אלא ש"מים מבוקבקים עלולים גם להזיק לבריאות".

"אין תועלת במים מבוקבקים - ההיפך הוא הנכון"
הכותבת, ולרי פוהורילס, מהנדסת מחוזית לבריאות הסביבה בלשכת הבריאות בתל-אביב כותבת במסמך רשמי כי "אין שום תועלת בריאותית או תזונתית בשתיית מים מבוקבקים לעומת מי ברז. ההפך הוא הנכון, המים מהברז היום מכילים גם פלואוריד נגד עששת, בניגוד למים המבוקבקים שבדרך כלל עניים בפלואוריד".

יצויין כי ישנה מחלוקת בקרב המומחים האם הוספת פלואור למים היא בעלת יתרונות בריאותיים מובהקים. המתנגדים להוספת פלואור טוענים כי הוא עלול לגרום דווקא למחלת שיניים בשם פלואורוזיס ולמחלות שונות בהן פגיעה בעצמות ובשלד.

הכותבת מצטטת מחקר מתוך The archives of family medicine שמצא כי ברבע מהדגימות במים מבקבוקים היו חיידקים בשיעורים ניכרים יותר מאשר במי ברז. "שני סוגי המים סובלים מדי פעם מזיהומים", כותבת פוהורילס ומציינת כי הפיקוח על מים מבוקבקים נעשה במפעל בלבד ואילו הפיקוח על מי הברז נעשה לאורך כל הדרך עד לצרכן.

"מים מינרלים מכילים יותר חיידקים"
מים מבוקבקים אומנם אינם מכילים כלור, לעומת מי הברז, אך לדברי פוהורילס הדבר גם הופך את מי הברז ל"בטוחים יותר מזיהום", לעומת מים מינרלים שנמצא שהם מכילים יותר חיידקים.

"אין ספק שבקבוקי מים אופנתיים יותר. מי ברז בטוחים ובריאים יותר גם אם טעימים פחות. מים מבוקבקים אף על פי שהם מקושרים למושגים של טוהר וניקיון הם מזיקים לסביבה ועלולים להזיק גם לבריאות (הפרשת תוצרי לוואי של חומרי פלסטיק לתוך המים)", נכתב.

במסמך נכתב כי תעשיית המים המינרליים בעולם מגלגלת כ-46 מיליארד דולר. "קיים פרסום אגרסיבי של חברות המים המבוקבקים, הגורם לנו לדחות את מי הברז ולבחור בבקבוקים כסגנון חיים".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "מדובר בתשובה לפנייה ספציפית המבטאת את עמדת המהנדסת. עמדת משרד הבריאות היא כי מי הברז בישראל טובים וראויים לשתייה. מבחינת פלואוריד – קיים יתרון למי הברז וכן הפיקוח על מי הברז מקיף ואינטנסיבי בצורה משמעותית".

 |  ראשי |  אודות  |  בעיית המים  |  שאלות ותשובות  |  אמנת שירות  |  מפת אתר  |  הוספה למועדפים  | 
מי הטבע-לתת טיפה יותר- www.mteva.co.il © כל הזכויות שמורות
מי הטבע | ע.מ 033845702 | טלפון: 1-800-205-405 | 08-6758633 | פקס: 08-6754307
  בניית אתרים לעסקים   אינטרדיל